החלטה בתיק בש"פ 6788/12

           לפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 28.9.2012 או עד למתן פסק דין בת.פ. 28704-01-12 בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, לפי המוקדם.

           ביום 15.1.2012 הוגש לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה כתב אישום (ת.פ. 28704-01-12) כנגד המשיב, קטין יליד אוקטובר 1995, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שוד מזוין בחבורה לפי סעיפים 402(ב) ו-29 לחוק העונשין והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 ו-29 לחוק העונשין.

           לפי הנטען בכתב האישום, ביום 5.1.2012 קשר המשיב עם אחר בשם נתנאל מזרחי, יליד 1994 (להלן: השותף) קשר לשדוד תחנת דלק. לצורך הקשר ולשם קידומו, הצטיידו המשיב והשותף (להלן: השניים) בכיסוי פנים והמשיב נטל מביתו סכין. השניים הגיעו ביום 5.1.2012 בשעה 21:30 לערך לאזור התחנה כשהם רכובים על קטנוע שברשות השותף (להלן: הקטנוע). לצורך הקשר ולשם קידומו, החנו השניים את הקטנוע בסמוך לתחנת הדלק. המשיב שלף את הסכין ואחזה בידו. השניים נכנסו לתחנה, כשפניהם מכוסות בקסדה ובכובע גרב, והמשיב צועק "זה שוד". השניים איימו על עובדת המקום (להלן: העובדת) באמצעות הסכין, הורו לה לרוקן לשקית את תכולת הקופה ונטלו ממנה 1827.72 ש"ח. ביציאתם החוצה נטלו השניים גם את תיקה האישי של העובדת ונמלטו מהמקום. איומיהם באמצעות הסכין נועדו להשיג את הכסף והתיק או למנוע התנגדות לגניבתם.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בבקשה נטען, כי למבקשת ראיות לכאורה טובות להוכחת האשמה לרבות הודאתו של השותף, אשר הודה בכל המיוחס לו והפליל את המשיב תוך ששחזר בפירוט את כל מהלך אירוע השוד והצביע על מיקום השלכת תיקה של העובדת וחפצים נוספים שנתפסו במקום ההצבעה. גרסת השותף, שכללה פרטים מוכמנים, אושרה על ידי שניים (ודים ברשדסקי ועזרא חתואלי) שלהם העבירו המשיב ושותפו את הכסף שנשדד. ודים מכיר את המשיב, זיהה אותו כמי שהגיע ביחד עם השותף באותו הערב ומסר לו את הכסף. הוא ציין את הקעקוע שבידו, בצורת עקרב, ואף ערך עמו עימות. המשיב עצמו לא העלה טענה כלשהי למניע להפללת שווא. בנוסף, צוינו בבקשה האליבי שמסר המשיב, שנסתר; מחקרי תקשורת ועוד. כן נטען, כי נוכח התנהלות המשיב במהלך החקירה בהתייחס לגרסת האליבי ובהינתן העובדה שהעד המרכזי לעניין האליבי הינו חברו שעדותו מעלה חשד לניסיונות לשיבוש הליכים, קיים חשש כי שחרורו של המשיב עלול להביא לשיבוש הליכי משפט. לבסוף נטען, כי למשיב עבר פלילי בגין עבירות אלימות ורכוש וכי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 7 חודשים.

           בית המשפט הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ובינתיים המשיב נותר במעצר עד להחלטה אחרת.

           ביום 24.1.2012 הוגש תסקיר בעניינו של המשיב. מהתסקיר עולה, כי המשיב מוכר לשירות המבחן וכי ניסיונות רבים לטפל בו מתחילת הקשר עמו בינואר 2008 לא צלחו בשל חוסר שיתוף פעולה. מהתרשמותו של שירות המבחן מדובר בנער שהמסגרת המשפחתית בה גדל לא היוותה לו מקור לגבולות ולסמכות מכילה ומיטיבה ממנה יכול להתפתח נער נורמטיבי. נקבע, כי המשיב מכיר סמכות אלימה, שרירותית ופוגענית. שירות המבחן התרשם, כי בלט אצל המשיב שחזור וחיקוי דפוסי התמודדות באמצעות אלימות. לאור נקיטת עמדה של שתיקה מוחלטת מצד המשיב, שירות המבחן לא הצליח להבין את עולמו. הימנעותו מלפתוח את עולמו הפנימי הביאו לכך ששירות המבחן לא הצליח לסייע לו להפוך מודע יותר למניעי התנהגותו. שירות המבחן קובע, כי מהיכרות קודמת עם הנער נראה כי להוריו אין אפשרות להציב גבולות עבורו. גם תפקודו בשנים האחרונות היה בעייתי, כאשר גם העונש החמור והטלת עונש של מאסר בפועל לא השפיעו עליו והוא המשיך בהתנהגות עוברת חוק. לאור זאת קבע שירות המבחן כי קיים ספק רב לגבי כוחותיו של המשיב וכי הוא זקוק לגבולות ברורים מאוד בכדי להפסיק את מעשי העבריינות שלו. לפיכך, אין לשירות המבחן המלצה בעניינו.

           ביום 1.2.2012 הורה בית המשפט המחוזי לנוער על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בקובעו, כי יש במכלול הראיות המצויות בתיק החקירה כדי לענות על דרישת הראיות לכאורה. כן נקבע, כי שתיקתו של המשיב בחלק ניכר מחקירתו מחזקת את הראיות נגדו. בית המשפט בחן את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופה אולם נקבע, כי גם בהינתן העובדה שהמשיב הינו קטין, ועל אף חשיבותו של השיקול השיקומי בעניינו ככזה, אין לשחררו לחלופת מעצר וזאת מאחר שמהתסקיר עולה, כי משפחתו לא מסוגלת להציב לו גבולות וכי שירות המבחן לא בא בהמלצה לחלופת מעצר.

           ביום 2.3.2012 הגיש בית המשיב לבית המשפט המחוזי לנוער בקשה לעיון חוזר בעקבותיה הורה בית המשפט על קבלת תסקיר נוסף בעניינו של המשיב. ביום 11.4.2012 הוגש תסקיר משלים ממנו עולה כי נוכח סירובו של המשיב להתייצב במעון "נוף הרים", אי שיתוף הפעולה שחלו עם גורמי הטיפול, בהתחשב בהיותו בעבר בחלופת מעצר "יסמין" ונוכח רשימות המתנה ארוכות לקליטה למעונות אלו, אין צפי לקליטת המשיב בחודשים הקרובים במעונות.

           משלא הסתיים משפטו של המשיב בחלוף שישה חודשים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו ב- 45 ימים. בית משפט זה (כב' השופט ע' פוגלמן) נעתר באופן חלקי לבקשה וביום 16.7.2012 האריך את מעצרו של המשיב ב-30 ימים החל מיום 15.7.2012. בהחלטה נקבע, כי "הדעה אינה נוחה מכך שמועד ההוכחות הקרוב נקבע ליום 15.11.2012". לבסוף נקבע, כי "הנחתי היא כי במהלך תקופה זו, יעשו הצדדים מאמץ נוסף לקביעת לוח זמנים מזורז לסיום פרק ההוכחות במסגרת התיק העיקרי, בשים לב לעובדת היותו של המשיב במעצר". עוד נקבע, כי "ככל שיתפנה מקום בחלופת מעצר מוסדית, או ככל שיעלה בידי המשיב להציע חלופת מעצר ראויה אחרת, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי לנוער, שיפעל כחכמתו, בשים לב לפרק הזמן שבו נתון המשיב במעצר".

           ביום 23.7.2012 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי לנוער בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים. בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים שיבחן אפשרות שילובו של המשיב בחלופה מוסדית סגורה.

           ביום 1.8.2012 הוגש תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ממנו עולה, כי המשיב הביע הסכמתו להשתלב במסגרת חוץ ביתית ולשתף פעולה בטיפול, אולם עקב תפוסה מלאה במעונות השונים, קליטתו למעון נעול לא תתאפשר לפני סוף חודש נובמבר 2012.

           ביום 12.8.2012 התקיים דיון בעניין הבקשה לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי לנוער וביום 13.8.2012 נדחתה הבקשה.

           משלא הסתיים משפטו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה נוספת להארכת מעצרו ב-45 ימים (בש"פ 5943/12).

           בית משפט זה (כב' השופט א' שהם) החליט ביום 11.9.2012 על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים שמניינם מיום 14.8.2012. בהחלטה נקבע, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר בביתו של המשיב נוכח עמדתו השלילית של שירות המבחן לנוער.

           משחלפו ארבעים וחמישה הימים ומשלא הסתיים משפטו של המשיב, שבה ופנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה לשוב ולהאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים, היא הבקשה שלפני.

           בימים 14.5.2012, 20.5.2012 ו- 28.6.2012 התקיימו שלושה דיוני הוכחות במהלכם נשמעה פרשת התביעה למעט עד תביעה אחד. בית המשפט המחוזי לנוער קבע שני מועדים נוספים לחודש נובמבר 2012 לסיום פרשת התביעה ולשמיעת פרשת ההגנה, אך ציין, כי ככל שניתן יהיה לקיים דיון במועד מוקדם יותר, תימסר לצדדים הודעה על כך.

           ביום 30.8.2012 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי לנוער לפיה התפנה מועד לשמיעת הוכחות ביום 2.9.2012. ההחלטה הועברה לצדדים אולם המבקשת הודיעה כי אין באפשרותה לקיים דיון במועד זה.

           לאחר תגובת המבקשת, ביום 30.8.2012 ניתנה החלטה נוספת, לפיה יומנו של בית המשפט המחוזי לנוער אינו מאפשר הוספת מועדים אחרים קרובים לשמיעת ההוכחות, אולם ככל שיתפנו מועדים קרובים נוספים תינתן הודעה על כך לצדדים.

           לאחר שהדיון שהתקיים בפניי אתמול, החלטתי, כי מאחר ובמהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת לא קבוע ולו מועד אחד לשמיעת משפטו של המשיב ואף בשתי הארכות המעצר הקודמות לא נקבעו מועדים לשמיעת משפטו, הדיון בפניי נדחה ליום 24.9.2012. כן הוריתי למבקשת לפנות לבית המשפט המחוזי לנוער ולבקש לקבוע מועדים לשמיעת משפטו של המשיב במהלך תקופת המעצר המבוקשת.